• חיסון מרובע: כולל 3 וירוסים וחיידק אחד. גורי חתולים יש לחסן החל מגיל 8 שבועות וחיסון נוסף כעבור חודש, לאחר סיום הסדרה מומלץ לחסן אחת לשנה.
    1. פאנלאוקופניה: מחלה ויראלית מאד מדבקת, במידה וחתולה בהיריון נדבקת בנגיף היא עלולה לעבור הפלה או ללדת גורים הסובלים מחסרים נוירולוגים. גורים צעירים הנדבקים מראים חולשה, חום וחוסר תאבון, בהמשך הקאות, שלשול מיימי. ללא טיפול תומך הם עלולים למות מהתייבשות והתפשטות של זיהום משני. דרכי ההדבקה- מעבר מאם לעובר ברחם או דרך מגע בהפרשות.
    2. רינוטרכאיטיס: הרפס וירוס של חתולים (לא מדבק לבנ"א), גורם לדלקת חריפה של דרכי הנשימה העליונות בעיקר בחתולים צעירים. חיה חולה תראה מדוכאת מאוד, חום גבוה, חוסר תאבון, בהמשך - הפרשות מוגברות מהעיניים והאף, דלקת של לחמית העין, קשיי נשימה ושיעול. במקרים חמורים עלול להגיע לדלקת ריאות. ישנו טיפול אנטי ויראלי ספציפי ולעיתים ניתנת אנטיביוטיקה נגד זיהום משני. לאחר החלמה כ- 80% מהחתולים נשארים נשאים ובמצב של סטרס המחלה עלולה להתפרץ שוב. הדבקה דרך הפרשות מערכת נשימה עליונה (נזלת/עיטושים/ הפרשות עיניים).
    3. קליצי: וירוס נוסף הגורם למחלות של דרכי הנשימה העליונות, גורם למחלה קלה מהרפס- חום לתקופה קצרה, עיטוש קל, דלקת לחמית, כיבים בחלל הפה והלשון, קושי באכילה, דלקת חניכיים. נשאות והפרשה קבועה הינה נפוצה אבל לרוב בסופו של דבר מערכת החיסון מצליחה להתגבר ולסלק את הוירוס.
    4. כלמידופילה פליס: חיידק הפוגע בעיקר בעין וגורם לדלקת לחמית, ספציפי לחתולים ואינו מדבק לבני אדם. מועבר במגע ישיר עם הפרשות נגועות. חתולים חולים יראו הפרשה שקופה-מוגלתית מהעין. במקרים רבים בא בשילוב עם זיהומים של מערכת הנשימה העליונה (הרפס וקליצי). ניתן לתת טיפול אנטיביוטי מקומי או סיסטמי לפה.

    טיפול מונע כנגד תולעי מעיים: ישנם 2 סוגי תולעים עיקריות בחתול:
    1. Toxocara cati: תולעת עגולה, נפוצה בגורים כי עוברת דרך השילייה (מהאם לעובר). יכולה לעבור לבנ"א.
    2. דיפילידיום קנינום: תולעת סרט, החיה נדבקת כשבולעת פרעוש ואז מתאפשר המשך קיום מעגל החיים שלה. מספיק פרעוש אחד בכדי שיתחיל מחזור חיים של עשרות תולעים. בנגיעות נמוכה החיה לרוב לא תראה סימנים קליניים, אך בנגיעות גבוהה החיה יכולה להראות שלשולים/ הקאות/ ירידה במשקל ועוד.
    בנגיעות בתולעים נוספות המצב יכול להיות חמור אף יותר, לכן ההמלצה היא לתלע גור פעמיים בהפרש של 10 ימים (כדי להרוג תולעים בוגרות וכעבור 10 ימים נהרוג תולעים שזה עתה בקעו מהביצים) ולאחר מכן תילוע מניעתי כל חצי שנה. במידה ורואים "שומשומים" בצואה יש לטפל באותו הרגע.

    כלבת: מחלה ויראלית קטלנית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. חיה נגועה עלולה להראות מגוון רחב של סימנים: שינויי התנהגות (תוקפנות/ אדישות חריגה), הליכה חסרת כיוון כפייתית, בהייה ממושכת, עוויתות, ריור ועוד.. לכן כל חיה המראה סימנים נוירולוגיים ושאינה מחוסנת כנגד כלבת חשודה כנגועה. בארץ, אין חוק המחייב חיסון כלבת בחתולים, אך מעצם היותם שייכים למשפחת היונקים הם עלולים להידבק ולהעביר את המחלה לבנ"א ממש כמו הכלבים ולכן ההמלצה היא לחסן כל חתול שיוצא החוצה (**חשוב להדגיש שבשל תגובות לא טובות שעלולים להראות החתולים לחיסון, ההמלצה כיום היא לחסן אחת לשנתיים).

    *** לשאלות נוספות, אתם מוזמנים תמיד ליצור איתנו קשר


    מאמרים נוספים