• חשיבותו של הפה בקרב החיות גדולה מאד. הוא משמש לאכילה, להשמעת קולות (נביחות למיניהן), שעשוע, משחק (''הבאת חפצים'') וכן מסייע לחיות לחוש דברים שונים. פעולה זאת חשובה מאד מאחר והחיות אינן יכולות למשש בעזרת ידיהן. בשל כך חשוב מאד לשמור על תקינותו של הפה אצל הכלבים, ובפרט בשל העובדה שתוחלת החיים שלהם כחיות מבויתות גדולה מזו שבטבע, ועומדת לעיתים על 18 עד 20 שנה, ולכן סכנת דלקות החניכיים גדולה עוד יותר. להבדיל מבני האדם אשר מקפידים על בריאות שיניהם פעמים רבות בשל סיבות אסתטיות, הרי שעבור הכלב בריאות הפה היא צורך בריאותי ראשון במעלה.

    בעיית הפה השכיחה ביותר בקרב הכלבים היא התפתחות של אבן שן, הנראית כמשקע חום המכסה את השיניים. אבן השן גורמת לנסיגת חניכיים, לדלקות חניכיים ולריח רע הנודף מפי הכלב. סכנה נוספת הנלווית למצב זה היא שמא חיידקים השוכנים באבן השן ובחניכיים הפגועים יחדרו דרך מערכת הדם אל מערכות גוף שונות ושם יגרמו לבעיות בריאות כרוניות לדוגמא: בכליות, בכבד ובשסתום הלב.

    הדרך הטובה והחכמה ביותר להתמודד עם אבן השן היא על ידי מניעת הופעתה. דבר זה ניתן להשגה על ידי אכילת מזון נכון, לדוגמא, העדפת אוכל יבש שגורם לחיכוך, על פני מזון מקופסת שימורים ועל ידי חפצים מיוחדים שהכלב יכול ללעוס אותם המנקים את השיניים (עצמות לעיסה, חטיפים דנטליים ועוד).

    לאחר שאבן השן הופיעה ניתן לטפל בה בדרכים שונות: ניקוי שיניים בעזרת מברשות שיניים ומשחות שיניים מיוחדות. חלק מהכלבים מסכימים לצחצוח שיניהם ואחרים מתנגדים- להם ניתן לתת משחות שיניים מיוחדות המכילות אנזים המנקה את אבן השן. טיפול שכזה לרוב לא יוביל לפתרון הבעיה ובמקרה הטוב רק ימנע את המשך הצטברות אבן השן. בנוסף, ניתן לקחת את הכלב לניקוי שיניים במרפאה וטרינרית, שם בעזרת ציוד מיוחד מנקים את השן ולאחר מכן מלטשים אותה. הניקוי מלווה בהרדמה מלאה מאחר והרעש/הוויברציות בעת הניקוי מאד מלחיצים את מרבית הכלבים .יש לדעת כי אצל כלבים קטנים אבן השן נערמת מהר יותר ולכן רצוי שווטרינר יבדוק אותם אחת לשנה.

    חורים בשן: כלבים כמעט ואינם סובלים מחורים בשיניים, בין השאר מפני מבנה שיניהם החותכות ובשל העובדה שאינם צורכים אוכל המכיל סוכר. חשוב מאד להקפיד לא לתת להם מזונות עם סוכר, כיוון שאחרת עלולה להתפתח אצלם עששת, בדומה לבני אדם.

    שיני חלב שאינן נושרות: לכלבים, בדומה לבני אדם, יש שתי מערכות שיניים. שיני החלב בוקעות אצל גורים סביב גיל חודש וחצי, ומתחלפות החל מגיל חודשיים וחצי ועד 7-8 חודשים. האחרונים להתחלף הם הניבים. במצבים מסוימים, שיני החלב לא נושרות ונשארות במקביל לשן הקבועה (מצב זה שכיח יותר בקרב גזעים בעלי לסת פחוסה כגון פקינזים וכד') . מצבים אלה בעייתיים מכמה סיבות:
    • השן החלבית לרוב צמודה לשן הקבועה וביניהן יש תעלה צרה המאפשרת למזון וחיידקים להגיע לכיוון שורש השן הקבועה ולגרום שם לדלקת ולהחלשות השן.
    • השן הקבועה שבוקעת מול התנגדות יכולה לסטות מהכיוון התקין ולצאת לכיוון לא נורמלי אשר עשוי לגרום למנשך לא תקין או לפציעה של החניכיים או החיך בזמן הלעיסה.
    • שיני החלב חלשות יחסית ובהמשך החיים עשויות להישבר ולגרום לכאב ואי נוחות בפה.
    שן שלא נפלה עד גיל שנה ככל הנראה לא תיפול בעצמה. במצב כזה מומלץ לעקור את השן – ניתן לבצע זאת בהרדמה קצרה או במידה ומבוצע ניתוח עיקור או סירוס או פרוצדורה אחרת בהרדמה – לעקור את השן באותו הזמן. עקירות של שיני חלב הן לרוב פשוטות יחסית ולא כואבות מאד מכיוון ששורש השן לרוב חלש ושטחי יחסית

    שיניים שבורות ושחוקות: שחיקת שיניים או שבירת שיניים היא בעיה נפוצה יחסית אצל כלבים. שבירת שיניים יכולה להיגרם כתוצאה מטראומה (למשל תאונת דרכים). שחיקה היא לרוב תוצאה של לעיסה של חפצים קשים כגון אבנים או כדורי טניס. הבעיה עם שיניים שנשחקות או נשברות היא חשיפת שורש השן – כאשר תעלת השורש נחשפת מתאפשר מעבר של חיידקים לכיוון בסיס השן ויכול להיגרם זיהום. זיהום כזה לרוב יפגע ביציבות השן וכן יגרום לדלקת סביב שורש השן, דלקת שברוב המקרים גורמת כאב רב וירידה באכילה. במקרים מסוימים נראה גם הפרשת מוגלה מהאף או מזווית העין בגלל חדירת הזיהום לסינוסים.

    לסיכום, מעקב אחר מצב הפה של כלבכם או כלבתכם חשוב לרווחתו ולרווחתכם. לרוב, מחלות הפה מלוות בקשיי אכילה, ריור רב וריח רע, ולפיכך, שמירה על פה בריא תחסוך מכם טרדה זו וכלבכם ירגיש טוב יותר. כלבים יכולים לשתף פעולה עם צחצוח שיניים פעם עד פעמיים בשבוע ואם הדבר נעשה בצורה נכונה, זהו אפילו מעין משחק. פנו אל הוטרינר להדרכה בנושא.

    *** לשאלות נוספות, אתם מוזמנים תמיד ליצור איתנו קשר


    מאמרים נוספים